קצה

אני תמיד מחפשת את הרגעים בהם הנוף החיצוני מצליח לשקף תחושה פנימית והתמונה הזו היא בדיוק רגע כזה.

היא צולמה מצוק פראי אל מול הים, במקום שבו האדמה נגמרת ומתחילה אינסופיות רכה. הקווים הנקיים, השקט של המים, והגוונים הרכים של השמיים יוצרים תחושת שלווה כמעט מדיטטיבית.

זו לא רק תמונה של ים, זו תמונה של מרחב, של נשימה עמוקה, של מקום שאליו העיניים יכולות לברוח כשצריך שקט. תלויה בסלון, במסדרון, או מעל המיטה, היא תכניס אור טבעי ורכות אל תוך הבית, ותזכיר גם ברגעים הכי עמוסים שיש עדיין מקום פתוח, פשוט, ונקי.